<h1>שו"ת הרשב"ש סימן שצ"ג</h1>
<h2>דף ל:</h2>
עוד שאלת. משומד נשא בתולה ישראלית ונתן לה קדושין במעמד עשרה מישראל וכתב לה כתובה בהחבא בלילה כי היה לו יד וכח הממשלה, וילדה לו האשה בת בתחלה, ואחר זמן מת המשומד הלך לדרכו אל המדבר הגדול והנורא ונשארה אשתו עגונה, ותקם ותלך אל השופט בצדא"ק שכתב לה בעלה המשומד וכתב לה השופט גט כריתות, ועתה האשה אומרת כי רצונה לינשא לישראל בקדושין כי נשואי המשומד ועדיו וקדושיו וכתובתו אינם שוים כלום כי כך שמעה מפי המורה. ותהום כל העיר כי לא יעשו ככה כי קדושי המשומד תופסין בה והיא נשואה לו כדאיתא בפ"ק דקדושין וביבמות בפרק (האיש מקדש). ולפי שבדבר ערוה שגגתה עולה זדון צריך להודיע אל הארי שבחבורה העומד לנס עמים ולנס גלותינו מאיר את חשכנו ונשכח רישי כל ספקותינו ונגילה ונשמחה בתשובת אדוננו. תשובה. האשה הזאת קדושיה קדושין ואינה יוצאה אלא בגט, דהלכה רווחת היא בישראל משומד אעפ"י שחטא ישראל הוא. וכבר הארכתי אני בזה במאמר אחר קראתיו מאמר האנוסים וזה נוסחו, אמר שלמה בן הרב ר' שמעון נ"ן בן החכם ר' צמח זלה"ה, בני אלו המשומדים הנקראים אנוסים הערלים כשבאים לחזור בתשובה צריך לברר דינם בענין תשובתם ומילתם וטבילתם וכו' שדינם הוא כישראל לכל דבריהם, דהלכה רווחת היא בישראל דישראל משומד אעפ"י שחטא ישראל הוא כדאיתא בבכורות בפרק עד כמה [ל' ע"ב] ובסנהדרין בפרק נגמר הדין [מ"ד ע"א] וקדושיו קדושין וכו'. הלא זה המאמר כתוב למעלה בסימן פ"ט, ואתה המעיין לך ועיין שם.
